שדרות ירושלים 98, רמת גן

052-4258736

סדנאות

קבוצות עבודה לרכישת כלים אפקטיבים להורות מקרבת

הרצאות

הנחית קבוצות גדולות
בנושאי חינוך וגידול ילדים בגישה מקרבת

הדרכות שינה

תהליך ליווי שינה
מותאם לילד ולהוריו

ליווי אישי

הדרכת הורים פרטנית
בקליניקה, בבית, ואף
בשיחות וידאו

פוסטים אחרונים
Please reload

ארכיון
Please reload

שנה חדשה מתחילה לה היום

August 31, 2015

השנה החדשה כבר כאן, ואיתה ההכנות לצד החששות מהכנסת הילדים למסגרת החינוכית. בין שזו הפעם הראשונה, ובין שלא, כל מצב מעורר בנו חששות מסוג דומה. אנחנו יכולים לעזור להם ולעצמנו לצלוח את התקופה הנוכחית. לצורך כך חשוב לזהות את המקורות האפשריים לדאגה שלנו, לפעול לצמצום שלה, ולזכור את תפקידנו העיקרי.

 

למה זה מרגיש כל כך מפחיד וקשה?

אחד הקשיים העיקריים שמתעוררים בנו לקראת המעבר למסגרת טיפולית חיצונית הוא הפער הגדול בין שהות עם התינוק או הפעוט בבית, באופן רציף המאפשר ניטור מצבו בכל רגע נתון, לבין הצורך לאפשר לו כעת לחקור את העולם באופן עצמאי, ללא ההשגחה שלנו – ההורים. גם במצב שבו התינוק או הפעוט שהה במהלך היום עם מטפל/ת (ולא איתנו) בתקופה שלפני המעבר למסגרת, בדרך כלל נוצרה תחושה של אמון גדול בדמות המטפלת, וקשר ישיר איתה במידת הצורך. הדבר נכון גם לגבי מסגרת חיצונית שכבר התרגלנו אליה, וכעת מתחלפת באחרת.

 

למעשה מדובר באתגר גדול: היכולת לסמוך עליהם!

מעבר למסגרת טיפולית חיצונית הינה שינוי גדול עבור הילד וגם עבור הוריו, אולם חשוב לדעת שגם כאשר הם עוד קטנים – רוב הילדים מצליחים להסתגל בצורה מרשימה לסיטואציות חדשות. בנוסף, חשוב לזכור שתסכול מידתי הינו מעודד הצמיחה וההתפתחות הטוב ביותר, והדבר נכון גם כאשר מדובר בתסכול שנובע משינויים בשגרת היום ובמרחק מההורים. לכן חשוב שנזכור שהאתגר העיקרי הוא שלנו, ומתרכז ביכולת שלנו לסמוך על הילד ולהאמין בו שהוא באמת מסוגל לעשות זאת לבד. בימים הראשונים, בהחלט יתכן שחלק מהילדים יחוו קושי להסתגל למסגרת החדשה. עם זאת, דווקא היכולת שלנו להחזיק מעמד למרות הקושי המופגן של הילד, להתייחס לתהליך כטבעי ובכך לשדר את הבטחון שלנו ביכולותיו, תעזור לו לקבל את השינויים בצורה טובה ויעילה יותר.

 

אז מה עושים עם הדאגה שלנו?

הדאגה לשלומם של הילדים היא טבעית, לכן מותר ואף כדאי לשוחח עליה עם הצוות, לאו דווקא בנוכחות הילדים. לצורך כך ניתן לערוך שיחה מקדימה עוד בטרם פתיחת השנה. לחלופין, כדאי להגיע בשעת פתיחת הגן המוקדמת, כאשר הגן עוד ריק יחסית והצוות לא עסוק. בתלות במידת היענות הצוות ובמידת הדאגה שלכם, בקשו לתאם בימים הראשונים זמנים בהם תוכלו להתקשר ולברר מה המצב. בחלוף מספר ימים הבטחון שלכם (ושל הילד) במסגרת החדשה ובצוות הטיפולי יגדל. כדי להפחית את הדאגה שלכם במהלך היום, מומלץ לבחור מבעוד מועד מסגרת טיפולית אשר להבנתכם מתאימה לילד.

 

איך אדע שהמסגרת מתאימה לילד?

לדעתי, בעיקר בפעוטון אך גם בגילאים מאוחרים יותר, חשוב במיוחד לשים לב לצוות המטפל. חשוב הצוות המטפל יהיה מורכב מאנשים חמים ומכילים, עם ניסיון וגישה טיפולית שתואמת את תפיסתכם כהורים, ואת ההבנה שלכם לגבי הצרכים של הילד. לכן בחירה של מסגרת טיפולית צריכה להסתמך בעיקר על טיב הצוות, בהנחה שהתזונה מספקת ומגוון הצעצועים והפעילויות הקיימות סביר ומותאם בעיניכם. למעשה, התכנים הלימודיים בגן הינם בעיני הכי פחות חשובים בגילאי הגן. במיוחד בגילאים צעירים, כלל אין חשיבות לצעצועים מתוחכמים, ועיקר הצורך של בילדים הוא בביטחון אישי, בזמן שהם חוקרים את העולם והסביבה. חשוב כמובן לוודא שקיימת הקפדה על מספר אנשי צוות המותאם למספר הילדים, אך חשוב בעיקר שתוכלו לסמוך על הצוות ועל יכולותיו הטיפוליות.

 

איך בכלל אפשר לסמוך על צוות שלא מכירים?

כדי לפתח בטחון בצוות ובטיב הטיפול שלו בילד, מומלץ מאוד ליצור קשר חיובי עם לפחות אחת מהדמויות המטפלות בגן (גננות/ים ו/או סייעות/ים). זו גם ההזדמנות לשתף את הצוות בהרגלים או צרכים מיוחדים של הילד. היכרות ומעורבות גבוהה שלכם - ההורים – תעזור לכם לגייס את הצוות לתחושה של עבודה משותפת כצוות, ותאפשר לכם לזהות בסבירות גבוהה יותר התנהלות חריגה מצד הצוות. התקשרות עם אנשי הצוות תגדיל את האפשרות שלכם לקבל דיווח מקיף ונעים על התאקלמות הילד במסגרת, אך גם על אירועים חריגים שהתרחשו.כמובן שכדאי להיות ערים להתנהגות הילד בשעות בהן הוא בבית, ואף לשוחח עימו על הגן וחוויותיו מהיום. במקרים של מצוקה סביר שהתנהגותה בבית תשקף זאת, אם כי חשוב לזכור שהימים הראשונים במסגרת חדשה הם ימי הסתגלות למצב חדש, אשר באופן טבעי עשוי לעורר תסכול מסוים. לתסכול עשויות להיות השלכות התנהגותיות (למשל חזרה להרטבה אצל ילדים גמולים), ולכן חשוב לבחון את ההתנהגות למשך תקופה, ולא למהר מדי בהסקת מסקנות.חשוב גם לזכור כי לא כל התסכולים מקורם בצוות המטפל. במסגרות מרובות ילדים קיימים גם אירועים הכוללים התנהגות אלימה בין הילדים. כלל לא מדובר במצבים חריגים או נדירים, אולם חשוב לטפל בהם ולעשות מאמצים לצמצם אותם.

 

החשש מפגיעה פיסית

כבכל מסגרת, סביר שיהיו ילדים הנוטים לנהוג באלימות מדי פעם, כשם שסביר שישנם ילדים שעשויים אף לא להתנגד לאלימות כלפיהם. בשני מקרי הקצה אני ממליץ מאוד לשוחח עם הצוות הטיפולי וליידע אותם בנוגע לדבר. אם הילד נוטה לנהוג באלימות, חשוב שהצוות ידע לצפות אירועים מראש ולרסנם במידת האפשר. במקרה של ילדים שאינם מתגוננים – גם במצבים אלו חשוב שאנשי הצוות ידעו לפקוח עין. לגבי ילדים שאינם מתגוננים מאלימות, פעמים ניתן לראות שקיימת אצלם ציפייה שהדמות המטפלת "תדאג לי ותגן עלי". זאת פעמים רבות בשל דפוסים במצבים דומים בקרבת ההורים, אשר סיפקו את ההגנה עד היום. כאשר ההורים "מגנים עלי כשמכים אותי", הילד לומד שהוא לא צריך להתגונן, והישועה תגיע מעצמה. לכן, ניתן לראות את הכניסה למסגרת כהזדמנות של הילד ללמוד להתמודד עם איומים דווקא בהיעדר עזרה חיצונית, כך שיוכל להתנסות ולשכלל התנהגויות יעילות באופן עצמאי. במידה וקיימים חששות מהשלכות של התנהגות אלימה בגן על שלומו של הילד, ניתן לסמוך על צוות הגן שכבר מנוסה בהתמודדות עם אירועי אלימות רבים, ומניעת הסלמה. במידה והדאגה גדולה, כדאי לשוחח עם הצוות באופן ספציפי על הנושא, כך שיהיו מודעים לחשש, וידעו לפקוח עין.

 

איך עוזרים להם להתמודד עם חווית הנטישה?

ההגדרה המוקצנת "נטישה" מציירת תמונה דרמטית בעיני ההורים, ומקשה בעיקר עליהם את הפרידה מהילד. אין ספק שברגעים הראשונים בפרידה לכולנו קשה. אולם כאמור, המרחק מאמא הנו תסכול עמו סביר כי הילד ילמד להתמודד במהרה. במסגרות רבות קיימת תקופת הסתגלות למסגרת בימים הראשונים, ובמהלכה הילדים נמצאים משך זמן מועט במסגרת (שעות בודדות) וההורים לעיתים אף נמצאים בגן באותו הזמן גם כן. ניתן לסמוך על הצוות המקצועי שעובר את התקופה הזו למעשה בכל שנה, ומכיר את הדרך היעילה ביותר להסתגלות מהירה בגן.במידה והצוות מצפה לשהייה של ההורים בגן, המלצתי היא לשהות כמובן במהלך התקופה, אולם לא ליזום אינטראקציה באופן פעיל עם הילדים. אם הילד זקוק לכם, ניתן כמובן לאפשר לו להיות לידכם ואף לשחק עימו במידה ומבקש, אולם מומלץ שלא להתחיל באינטראקציה מעניינת יתר על המידה. היעדר אינטראקציה מספקת ידרבן אותו לצאת למסעות חקירה, להכיר את הסביבה ולשחק עם ילדים אחרים. חשוב כמובן להיות שם עבורו כשהוא זקוק למנת בטחון, אולם לא כדאי לייצר עידוד להמנעות ממפגש עם הסביבה החדשה. נוכחות פאסיבית שלכם בגבולות הסביר בימים הראשונים, תאפשר לילד בטחון ביכולתו לשהות בגן בימים הבאים.

 

גדלים מתוך אתגרים

לסיכום אזכיר כי אתגרים ותסכולים הם מנוע הצמיחה שלנו. כך למשל, במידה והילד יתקשה להביע את רצונותיו ולא יהיה מובן לצוות באופן מיידי, הוא ילמד במהרה לבטא אותם באופן יעיל יותר. זו למשל אחת מהתנסויות החברתיות החשובות להן יחשף בגן.

 

שתהיה לכם ולילדים שנה של התפתחות גדולה, ובמילים אחרות – שנה מאתגרת ורצופת תסכולים מידתיים.

 

בהצלחה!

Please reload